משה גילדנמן דיאדיא מישא
ארץ לידה: רוסיה
עיר לידה: קורץ
עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, היה תושב העיירה קוריץ (KORETS) שבווהלין. בעל בית חרושת מלט, יו"ר אירגון בעלי המלאכה ופעיל בקהילה היהודית המקומית בשטחי כלכלה, סעד ותרבות. עם כיבוש העיירה על ידי הגרמנים ביוני 1941, נכלא בגיטו וגם פה המשיך בפעילות ציבורית. ב-21 במאי 1942 ערכו הגרמנים אקציה וכאלפיים יהודים, ביניהם אשתו ובתו של משה, הוצאו להורג. גילדנמן אירגן בגיטו קבוצת צעירים וימים ספורים לפני חיסול הגיטו, ב- 23 בספטמבר 1942 ברח מהגיטו עם קבוצתו, ובתוכם גם בנו שמחה, כשכלי הנשק היחידי שלהם הוא אקדח אחד וחמישה כדורים. כדי לחמש את אנשי הקבוצה הוא ואנשיו התקיפו ממארב קבוצת שוטרים ולקחו מהם שלל שישה רובים, שני אקדחים ומספר רימוני-יד. עם חימוש כזה משה הרשה לעצמו להתקיף תחנות משטרה קטנות באיזור, לקח משם את כלי הנשק וכך העשיר עוד יותר את ארסנל הנשק של הקבוצה. הוא צייד בנשק זה יהודים, גם הם מנמלטי הגיטאות, שפגש בדרכו וביחד הם הקימו בסיס פרטיזני ביערות הסמוכים למסילת הברזל סארני - רוקיטנה (SARNY - ROKITNO) ופתחו בפעולות מלחמה נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה האוקראינים. בנדידת הקבוצה של משה בחיפוש אחר פרטיזנים סובייטים, הם הוכתרו והותקפו על ידי כוחות גדולים של הצבא הגרמני ורבים מלוחמיו של משה קיפחו את חייהם בקרב זה עם האויב. שרידי הקבוצה, ובראשם גילדנמן, הצטרפו בינואר 1943 לאוגדה הפרטיזנית הסובייטית "סאבורוב" (SABURUV) וגילדנמן, שכונה "דיאדיא מישה", מונה למפקד יחידת פרטיזנים זו, שלוחמיה היו כולם יהודים. במרוצת הזמן, לפי המדיניות של השלטונות הסובייטים שלא לקיים יחידות פרטיזניות יהודיות, נפרדות, צורפו לפלוגתו של "דיאדיא מישה" לוחמים ממוצא אוקראיני והיהודים הפכו למיעוט בתוך פלוגתו. יחידת הפרטיזנים בפיקודו של גילדנמן נטלה חלק רב במלחמה נגד האויב הגרמני ומשתפי הפעולה האוקראינים וביצעה אין ספור פעולות מיקוש וחבלה במחוז ז`יטומיר. באוקטובר 1943, בעת שחרור האיזור מהכיבוש הגרמני, הוא נפגש עם פלוגתו בחזית עם הצבא הסובייטי, והתנדב לשרת בשורותיו ולהמשיך במלחמה נגד הגרמנים. בצבא צורף גילדנמן לחיל ההנדסה בדרגת סרן והתקדם עם הצבא הסובייטי הלוחם עד לכיבושה של ברלין (BERLIN) וכניעתה של גרמניה. בהוקרה על פעילותו המלחמתית כפרטיזן ולאחר מכן בשרות הצבא הסובייטי הוא עוטר באותות רבים, ובין היתר באות "הכוכב האדום" ו"אות מלחמת המולדת" שהוענקו לו על ידי השלטונות הסובייטים, וממשלת פולין העטירה אותו ב"צלב גרונוואלד".
עיסוק: מהנדס
תנועה / ארגון: ארגון בעלי מלאכה
מחתרת / ארגון:
יחידה: פלוגת דיאדיא מישא
דרגה:
תפקיד: מפקד פלוגה
ארץ הלחימה: ברית-המועצות
אזור הלחימה: בילורוסיה ואוקראינה
עיר הלחימה:
מסגרת הלחימה: פרטיזנים
תאריך מוות: Oct 10 1957
מקום המוות: ישראל
סיבת המוות: אחרי מחלה
ביבליוגרפיה
* גוטמן ישראל (עורך) - האנציקלופדיה של השואה הוצאת יד ושם וספריית הפועלים 6 כרכים, 1990. לפי סדר א"ב. * גוטמן ישראל - מאבק בנתיב היסורים, הוצאת "כתר" 1988. * גרנטשטין יחיאל-כהנוביץ` משה - לכסיקון הגבורה, כרכים א-ב, הוצאת יד ושם תשכ"ה - 1965. * כהנוביץ` משה - מלחמת הפרטיזנים היהודים במזרח אירופה, הוצאת עיינות, תשי"ד. * ליאוני אליעזר (עורך) -ספר קוריץ, הוצאת אירגון יוצאי קוריץ בישראל, תשי"ט - 1959. * ספקטור שמואל - שואת יהודי ווהלין, הוצאת יד ושם, 1986. מפרי עטו: * גילדנמאן משה - אויפן וועג צום זיג, פאריז, 1946. * גילדנמאן משה - דיאדיא מישה (גילדנמן משה) - מאטעלע דער פארטיזאן, פאריז, 1950. * גילדנמאן משה - חורבן קארעץ, פאריז, 1949. * גילדנמאן - יידישע טעכטער, פאריז, 1950.

ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות רח' המסגר 55 ת.ד 57317, תל אביב 61572, טלפקס 03-5273564

© כל הזכויות שמורות

Powered by Artvision | Truppo Websites